#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. 1 השוחט לשם הרים וכד' לשם גודא דהר וכד' האם פסולה והאם הוי זבחי מתים?<p dir=""rtl"">ומה הדין לשם בע&quot;ח?</p>"	"שחיטתו ודאי פסולה. <p dir=""rtl"">שחט לשם הר וכד' שהוא מחובר לקרקע ואינו נעבד אף הבהמה אינה זבחי מתים אבל לגודא דהר וכד' הוי זבחי מתים.</p><p dir=""rtl"">לשם שלשול קטן שנינו בברייתא דהוי זבחי מתים (וביאר רש&quot;י אף שהבמה הנעבדת מותרת באכילה אינה כהר שאינו נעשה ע&quot;ז אלא היא נעשית והתורה התירתה להדיוט)</p>"	חולין מ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. 2 היתה בהמת חברו רבוצה לפני ע&quot;ז ושחט בה סימן אחד האם אסרה ומדוע? <p dir=""rtl"">[ומה הדין אם השוחט היה כותי או ישראל מומר?]</p>"	"אמר עולא אר&quot;י אע&quot;פ שאמרו המשתחוה לבהמת חברו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה, הוסיף רב הונא שאפ' שחט סימן אחד {דהוא מעשה כל דהוא} אוסרה. וזה כדעת חכמים שאומרים גוי מנסך יינו של ישראל, אבל לר&quot;י בן בתירא ור&quot;י בן בבא שאומרים שאינו יכול לאסרו בניסוך ה&quot;נ אינו יכול לאסרו בשחיטה.<p dir=""rtl"">רב נחמן, רב עמרם ורב יצחק (נע&quot;ץ סימן) חולקים וסוברים דאין אדם אוסר דבר של חברו (רש&quot;י סובר אפ' במעשה גמור וי&quot;א שלא נחלקו אלא במעשה כל דהוא) ואפ' חכמים דאסרו ביין נסך כאן יתירו דה&quot;מ כותי או ישראל מומר אבל סתם ישראל לציעורא מכוון.</p>"	חולין מ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ: 'השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים חייב שלש חטאות' אם מתחייב משום שחיטת ע&quot;ז מדוע מתחייב על שחוטי חוץ, הרי משנאסר מחתך בבשר הוא?<p dir=""rtl"">מדוע דברו על חטאת ולא על שאר זבחים?</p>"	"הכי בחטאת העוף שהיה חצי קנה פגום ובמעשה אחד אסרה ושחט קדשים בחוץ.<p dir=""rtl"">לרב הונא דאדם אוסר בהמת חברו כששחט בה סימן אחד ניחא דהברייתא דיברה דוקא בחטאת העוף כנ&quot;ל, אף לחולקים עליו (נע&quot;ץ) וסוברים שאינו אוסר בהמת חברו אפ' במעשה, קדשים כיון שמתכפר בהם נחשב שהם שלו.</p>"	חולין מ:		
